החלטה בתיק ע"ש 001092/04

1.      ההליכים בין הצדדים:

המערערות הגישו ערעור על החלטת המשיב בהשגות על פי חוק מס ערך מוסף תשל"ו-1975 (להלן: " החוק"), וזאת בגין שומות אשר הוצאו למערערת 1 (להלן: " דור חן") לתקופות שבין ינואר 98' עד דצמ' 99' וינואר 2001 לפבר' 2002. כמו כן הוגש הערעור על שומות אשר הוצאו למערערת 2 (להלן: " ד.ח.ע") לתקופה שבין פבר' 2000 לדצמ' 2000.

הערעור הוגש גם על קנסות בגין אי ניהול ספרים כדין אשר הטיל המשיב על המערערות לפי סעיף 95 לחוק.

המערערות הן חברות אשר רוב מניותיהן מוחזקות על ידי בנימין רביזאדה (להלן: "רביזאדה").

המערערות פעלו בתחום ניכיון השיקים.

חובה של דור חן בגין השומות והקנסות ליום הוצאת השומות הגיע לסך של כ- 35 מליון ש"ח וחובה של ד.ח.ע. הגיע לסכום של כ- 9.7 מליון ש"ח.

במסגרת הערעור נאמר כי ביום 20.1.04 פנו המערערות למשיב בבקשה לשנות את סיווגן מעוסק למוסד כספי-רטרואקטיבית מיום 1.1.98 לגבי דור חן ורטרואקטיבית מיום 1.2.00 לגבי ד.ח.ע.

המערערות טענו כי אם המשיב יקבל את הבקשה לשינוי סיווג של המערערות, יהיה בכך כדי לבטל את השומות והקנסות. אלה הוצאו והוטלו בהתאם להוראות החוק ולא בהתאם להוראות פקודת מס הכנסה [ נוסח חדש] תשכ"א-1961 (להלן:" הפקודה"), אותן יש להחיל על פי תקנה 3 לתקנות מס ערך מוסף (מוסדות כספיים ומלכרי"ם) תשל"ו - 1976.

קבלת הבקשה לשינוי הסיווג מייתרת למעשה את הערעור.

ביום 3.8.04 הודיעו המערערות על החלטת המשיב בבקשה לשינוי סיווג, על פיה נדחתה הבקשה מטעם המערערות.

לאור זאת, ביקשו המערערות לראות בערעור כערעור המתייחס גם לשאלת הסיווג. עוד ביקשו המערערות כי בימ"ש ידון בתחילה בערעור בשאלה המקדמית בעניין שינוי הסיווג.

לאחר מספר בקשות ותגובות בנושא זה, הודיעו הצדדים לבימ"ש ביום 19.1.05 כי הם מבקשים שבימ"ש יכריע בהליך מקדמי לעניין סיווג המערערות על בסיס החומר שבפניו: כתב הערעור ותגובת המשיב.

עוד נאמר כי אם יגיע בימ"ש למסקנה כי לא ניתן לדחות או לקבל את הבקשה מבלי שתוכרע המחלוקת העובדתית, וכי הכרעה בשאלות העובדתיות היא מהותית לשם קבלת החלטה בהליך המקדמי, מקובל על הצדדים כי הכרעת בית המשפט תהיה מותנית בהוכחת העובדות וכי עובדות אלה יתבררו במסגרת הליך ההוכחות שינוהל במסגרת הערעור לגופו.

לאור זאת, מתייחסת ההחלטה שבפניי לשאלת הערעור בנושא הסיווג כשאלה מקדמית, וזאת על פי נימוקי הערעור ותגובת המשיב.

2.         טיעוני המערערות לעניין שינוי הסיווג:

במסגרת טיעוני המערערות, הפנו המערערות לסעיף 1 לחוק המגדיר את המס כמס המוטל על הערך המוסף, על השכר ועל השכר והרווח.

המס מוטל על שלושה סוגי חייבי מס - עוסק, מלכ"ר או מוסד כספי.

החוק מטיל את המס על עסקה, כאשר עסקה מוגדרת, בין היתר, כמכירת נכס או מתן שירות בידי עוסק.

המערערות טענו כי הההגדרה העיקרית בחוק היא הגדרת המונח "עסקה" המשקף את הפעילות הכלכלית עליה מוטל המס.